ישנם מצבים שבהם, למרות שעל הנייר יש לך שהכל והכל הולך לך, אתה מסתכל על עצמך במראה ולא מרוצה ממה שאת/ה רואה. את/ה מרגיש לא במיטבך, את/ה לא אוהב/ת את האף הזה שטעמך נוטה שתי מעלות שמאלה, את/ה חושב/ת שאת/ה יכולה או צריך להיות אדם טוב יותר ממה שאת/ה תופס עצמך, מחפש/ת רק את הפגמים במקום לראות את הישות היפה שאת/ה.
לעתים קרובות ביקורת עצמית מוגזמת וקשוחה עלולה להוביל אותך למצב של קיפאון, להפסיק להאמין בעצמך ובסופו של דבר למנוע ממך להיות או להגיע למקום שמגיע לך להיות בו. לפעמים המרחק מליפול למדרון החלקלק הזה קטן.
לשחרר את הרגשות האלה קל יותר לומר מאשר לעשות.
עדשת צילום יכולה לעשות פלאים, והעיניים האמנותיות של צלם שרואה אותך דרך העדשה שלו יכולות להציג תמונה של עצמך שאולי שכחת שאת/ה.
אני בעצמי מודה שלפעמים אני חוטא והולך באותה דרך ולכן יודע כל כך טוב ומבין מה עובר בראש של אדם כשהוא מרגיש כך.
באמצעות דיאלוג משמעותי בינך לביני, על ידי היכרות מעמיקה, אני לוקח על עצמי ליצור את הצילום האחד שגורם לך לומר ולהרגיש "אני יפה", שגורם לך להרגיש העצמה.
מספיק צילום אחד מושלם כדי להוציא ממך את היצור היפה שאת/ה.
Komentar